זה זורח כשמטפלים בו כל יום
ההוראה של היום מתחילה בהוראה קצרה מהדהמפדה. אם לא נקרא אותם, דברי הכתוב נשכחים. אם זה לא יתוקן, בית מתמוטט. אם הוא לא נשטף ומטופל, גם הגוף הופך לא ברור. הנפש זהה. אם לא נישאר מודעים ולא נתרגל, אור החוכמה מתעמעם בהדרגה.
לעתים קרובות אנו חושבים על תרגול רק כעל שינוי גדול. אולם הכתוב נשאר בתוכנו רק כאשר אנו ממשיכים לקרוא אותו ולחרוט אותו בלב-נפש. בית לא נגמר רק בגלל שהוא נבנה פעם אחת; עלינו לתקן את המקומות הדולפים ולדאוג למה שהזדקן. הגוף נינוח גם כאשר הוא נשטף ומטופל.
גם הנפש צריכה להיות מטופלת כל יום. כאשר אנו מפסיקים לדאוג לנפש לזמן מה ונישאים על ידי שיפוט והרגל, מה שנראה תחילה כמו אפלולית קטנה מכסה בהדרגה את החוכמה. מודעות היא לא משהו ששמור לימים מיוחדים. זו העבודה של ניקוי הנפש לאט לאט בכל יום.
הנזיר אמר שדברי הכתוב קצרים ופשוטים, אך בתוכם אנו יכולים לראות מדוע עלינו להתאמן בשקידה. ההרגל לקרוא שוב ושוב, לזכור, לשמור על גוף ונפש זקופים, ולשלוט בעצמנו מבהיר את החוכמה.
היום, תסתכל על המקומות בחייך שהתעממו בגלל שלא טיפלו בהם. ראה אם יש לימוד לקרוא, הרגל לתקן, מוח לנקות או חוכמה להתעורר. קריאה, ניקוי והישארות מודעים בכל יום הם התרגול של היום.
כאשר הכתוב אינו נקרא, הוא נשכח. כשבית לא מתוקן, הוא מזדקן. כשלא מטפלים בגוף ובנפש, הם מתעמים. אור החכמה אינו מאיר מעצמו. תרגול יומיומי של קריאה, ניקוי ושמירה על מודעות מנקה את הנפש.
