אל תשהה בלב שמדרג אותך ואת האחר

רק אין-לב מוחלט הוא אין-מחשבה אמיתית. אין-מחשבה מצביעה על אין-לב מוחלט, שבו כל מחשבה אשלייתית נושרת. מתוך אין-לב מוחלט, שבו כל מחשבה אשלייתית כבתה, עולה ראיית הטבע האמיתי, הגשמת ה"כך". אל תחשוב על הלימוד הזה רק במקום התרגול; התבונן בו גם בחיי היומיום, שבהם אתה פוגש אנשים ונכנס ליחסים.

יש רגעים שנדמה לך שאנשים אינם מתייחסים אליך כראוי ומסתכלים עליך מלמעלה. אתה מחשיב את עצמך לא כאדם כל כך חסר, למדת הרבה ואתה מצטיין בהרבה מובנים. ובכל זאת, כשאתה מרגיש שהאחר אינו מכיר בך, הלב נעשה לא נוח.

ברגע הזה עליך להתבונן גם בלבך כלפי האחר. מתוך אמונה שאתה אדם מצטיין, אתה עלול להביט באחרים ולחשוב: "האדם הזה מפותח בתרגול פחות ממני", או "הוא נמצא מתחתי". האחר מסתכל עליך מלמעלה, ואתה מסתכל על האחר מלמעלה. כל אחד מכם מחלק גבוה ונמוך לפי המידה שלו, ולכן היחסים יוצאים מהמסלול.

אילו בחנת בפירוט איך אחרים ראו אותך במשך שנות חייך הארוכות, היית מוצא הרבה דברים שמעיקים על הלב. החשוב הוא לא להיתפס לכל אחד מהם, ולחיות כשאתה פוגש בחכמה, בדרכך שלך, את המצב שלפניך. גם כאן אתה יכול להתבונן בלימוד על מחשבה אשלייתית ועל אין-לב מוחלט.

כשכל מיני מחשבות אשליה ודמיונות ממשיכים לעלות בזמן התרגול, התרגול שלך אינו מתקדם יפה. אתה נמשך אחרי המחשבות, ובכך שאתה אוחז בהן שוב, אתה יוצר לעצמך מכשול. הידבקות כזו באשליה אינה מביאה תועלת לתרגול שלך.

גם ענייני העולם קשורים למחשבה אשלייתית. כשאתה מנהל עסק, הולך לעבודה ונכנס ליחסים עם אנשים, עניינים רבים מסתבכים זה בזה. גם כשאתה יושב בשקט, העניינים האלה נמשכים כזרם של מחשבות. מכיוון שעליך לקיים את עבודתך ואת יחסיך בעודך חי, היחלצות מן המחשבה האשלייתית יכולה להרגיש קשה.

ואז עולה שאלה: כדי לכבות לגמרי את המחשבה האשלייתית והדמיון, האם עליך לזנוח כל מטלה ולנתק כל יחס? כל עוד אתה חי, אינך יכול לנתק כל קשר. מחשבות עולות בדיוק בתוך העבודה והיחסים המתמשכים. לכן במצב הזה עצמו עליך להתקדם בלב שאינו נתפס לא אל עצמך ולא אל האחר, ואינו שוהה בשום מקום.

כשאתה מחלק בין עצמך לאחר, בין הסובייקט לאובייקט, ונשאר בחלוקה הזאת, נוצר מכשול. אם אתה אחוז בשיפוטים "אני אדם כזה" ו"האחר הוא אדם כזה", הלב שבא בעקבותיהם ממשיך לעלות. אסור להיתפס אפילו לדבר אחד, ואסור שיהיה לך היכן לשהות. עליך להתקדם ביסודיות כזו שאינך אוחז אפילו במקום הזה בכך שאתה קורא לו "לב". אין-לב מוחלט הוא מקום התרגול שיש להגשים בדיוק כך, ומשם עולה ראיית הטבע האמיתי.

התרגול הזה נחוץ גם ביחסים של היומיום. במקום לא מוכר, מישהו עלול להתייחס אליך כאל מי שקל לדחוק או לרמות. ייתכן שאתה מזלזל באותו אדם, וגם הוא עשוי להסתכל עליך מלמעלה הרבה יותר. זה יכול לקרות עם כל מי שתפגוש. ברגע כזה אתה זקוק לתרגול של לא לתת ללבך להיתפס ליחס של האחר.

אם אתה נתפס למחשבה שהאחר מסתכל עליך מלמעלה, הלב כואב ונוצרת בעיה. אם אתה יכול לפגוש את המצב בלי להיאחז במחשבה הזאת, אתה יכול להגיב בחכמה. התבונן איך האחר פועל, אך אל תניח לפעולתו להמשיך לכבול את לבך.

הנח את הלב שאתה אדם מצטיין, ואל תיתפס גם להערכתו של האחר. אם אתה נשאר בהפרדה בינך לבין האחר, עולה לאורך ההפרדה הזאת עוד מחשבה אשלייתית. בתוך עבודתך ויחסיך, שים לב ללב הזה, והמשך בתרגול של לא לשהות בו.