בחנו את שורשי הדפוסים המכבידים וזרעו זרעים מיטיבים
לעיתים קרובות אנו מבחינים בבעיה רק לאחר שהתודעה כבר התערערה עמוקות. הכעס כבר הפך לדיבור פוגע, ההיאחזות כבר דחפה אותנו לפעולה חפוזה, או שאותה טעות חזרה לפני שהספקנו לשאול: ״מדוע עשיתי זאת?״ ובכל זאת, ייתכן שהתגובה הזאת צמחה זמן רב מתוך הרגלים ושיפוטים קטנים.
חשבו על גינה מוזנחת. כשגוזמים את הקנוקנות הקוצניות שאפשר לראות, השביל נראה נקי במהרה. אך אם שורשים דקים נשארים באדמה, נבטים חדשים יצמחו שוב. כך פועלת גם התודעה. תחילה עלינו לעצור מילים ומעשים מזיקים ולתקן הרגלים גסים, אך התרגול אינו מסתיים שם.
לאחר שההתנהגות הגלויה נרגעה, בחנו את השורשים הדקים שמתחתיה. התבוננו בשקט כיצד הצורך באישור, הפחד לאבד דבר מה, פגיעה ישנה או דאגה מוכרת מעצימים תגובה. אין זו הזמנה להאשים את עצמכם בחומרה. זו התבוננות שמסייעת לבחור בתבונה רבה יותר כאשר תנאים דומים מתעוררים שוב.
בחינת שורשיהם של הדפוסים המכבידים אינה אומרת שבתודעה קיימת מהות רעה ובלתי משתנה. מחשבות ורגשות עולים ומתעצמים מתוך גורמים ותנאים רבים. כשאנו מזהים אותם, גדלה גם האפשרות שלא נוסיף מילים ומעשים חדשים לאותו הזרם.
התרגול גם אינו מסתיים בסילוק מה שאינו מיטיב. במרחב שהתפנה עלינו לזרוע זרעים של דיבור חומל, מעשה נכון, הכרת תודה ושאיפה ראויה. נטייה מיטיבה של התודעה אינה צומחת מעצמה מהחלטה יחידה. הרגלים חדשים משתרשים עמוק כשאנו חוזרים על מעשי חסד קטנים, מילים כנות ומודעות יומיומית.
היום צמצמו תחילה הרגל גס אחד, ואז מצאו גורם קטן אחד שמזין אותו. באותו מקום זרעו מעשה מיטיב אחד. התרגול נעשה יציב יותר כאשר ניקוי הדפוסים המכבידים וטיפוח נטייה מיטיבה בתודעה מתקדמים יחד.
דפוסים מכבידים צומחים מהרגלים ומתנועות דקות של התודעה, עד שהם הופכים לדיבור ולמעשה. תחילה תקנו את ההתנהגות הגסה, ואז בחנו את התנאים הדקים שנותרו מתחתיה. במרחב שהתפנה זרעו זרעים של דיבור חומל ומעשה נכון.
