הטיפול שיודע איך לצעוד אחורה
השיחה המקורית של היום הייתה קצרה מאוד. לא היו דיבורים ארוכים של דהרמה, אבל אפילו בתוך אותה שיחה קצרה יש מוח ששווה לבחון אותו. זוהי הסצנה של מתן ברכה, לשים לב שהאדם השני לא נמצא במצב לקבל אותה, ולזוז בשקט לאחור מבלי לשאול יותר.
לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו חייבים לסיים להגיד את מה שאנחנו רוצים להגיד. כאשר הכנו מילים ומשהו שאנו רוצים לאשר, המוח שלנו יכול בקלות לבוא לפני המצב של האדם האחר. אבל אם האדם השני לא יכול לקבל את זה עכשיו, לשים לב לרגע הזה ולעצור זה התחשבות.
צעד אחורה לא אומר להרחיק את הקשר. זה אומר לכבד את מקומו של האחר ולדעת שעכשיו זה הזמן לחכות. גם בגישה של ברכה קצרה, לאחל למישהו יום טוב, ולא ללחוץ יותר, יש תרגול שמטפח את הנפש.
חום לא דורש הרבה מילים. לפעמים ברכה אחת והבנה שקטה מעבירים לב עמוק יותר. גם כשאני לא מקבל את התשובה שרציתי, אם אני לא אהיה מאוכזב ומתחשב קודם בנסיבותיו של האחר, מערכת היחסים נעשית יותר נוחה.
היום, מול הדלת של מישהו, מול הטלפון, או בקצה שיחה, עצרו לרגע. בדוק אם אתה צריך לומר יותר עכשיו, או אם עדיף ללכת אחורה בשקט. השיקול שמבחין ונסוג הוא גם תרגול שמבהיר את היום.
גם בברכה קצרה והפוגה קצרה יש תרגול. אם אתה שם לב שהאדם השני לא יכול לקבל את זה עכשיו, זה שיקול להפסיק ללחוץ וללכת בשקט לאחור. מוח שרואה את מקומו של האחר לפני המילים שלי הופך את היחסים ליותר נוחים.
