אוזן שאינה מתערערת מצליל
ההוראה של היום מתחילה בקושי של יציבות. תרגול, תפילה ואפילו המשך הוראה יומית אחת נקטעים בקלות אם המוח אינו קבוע היטב. סדרי העדיפויות של החיים משתנים בכל יום, ומשימות חדשות ממשיכות להופיע. לכן תרגול זה לא משהו שאנחנו עושים רק בזמנים מיוחדים. הוא זקוק לכוח לחזור שוב, אפילו בתוך חיי יומיום מתנודדים.
לאחר מכן דיבר הנזיר על תרגול באמצעות צליל. כאשר עושים מדיטציה, יש אנשים שמתמקדים בקערת שירה או בקול פעמון. אבל כשאנחנו מסתכלים יותר לעומק, מה שחשוב הוא לא רק הצליל עצמו. לפני שהמוח מגיב על ידי החלטה אם זה צליל טוב או רע, מוזיקה או רעש, חשוב לשים לב לעובדה שאנחנו שומעים עכשיו.
אנחנו שומעים צלילים עם האוזניים. אולם ברגע שאנו שומעים צליל, המוח מיד שופט אותו. זה מגיב באומרו, זה טוב, אני לא אוהב את זה, זה רועש, זה נעים לשמוע. אם אנו פשוט עוקבים אחר התגובה הזו, המוח נמשך בצליל ומתערער בקלות אפילו ממילות שבח או ביקורת.
שהלימוד והתרגול יעמיקו לא אומר להשיג כוח על טבעי מיוחד. זה אומר שכל צליל שאנו שומעים, איננו מושכים אותו, אלא שמים לב לפעולת השמיעה. כאשר אנו מכירים את בסיס השמיעה ולא רק את סוג הצליל, המוח פחות כבול לצלילים טובים ורעים.
היום, תסתכל מקרוב על הקולות שמגיעים אליך במהלך היום. ברגע שאתה שומע מילים של מישהו, רעש מסביב, שבחים או ביקורת, שימו לב איך המוח זז. כאשר אתה יודע שאתה שומע מבלי להרחיק צליל או להחזיק בו, המוח הופך בהדרגה לשקט.
תרגול יציב הוא הכוח לחזור שוב בתוך חיי יומיום מתנודדים. כאשר אתה שומע קול, אל תימשך מיד לעבר צלילים טובים או רעים; שימו לב לעובדה שאתם שומעים עכשיו. כאשר אתה מכיר את הקרקע של השמיעה ולא את הצליל עצמו, המוח פחות מזועזע מהקול.
