עבודת הנפש שנעשתה עם גוף שאול
ההוראה של היום מתחילה במטאפורה שעלתה בראש בעת צפייה במקום תרגול במקדש המושאל כמקום צילום. צוות צילום שואל את החלל, מכין, מצלם, עורך ויוצר עבודה מתוך מאמץ משלו. המקום הופך לרקע, אבל השלמת העבודה תלויה באופן השימוש בו.
הגוף שלנו הוא כזה. הגוף הזה הוא פחות חפץ שברשותי לנצח מאשר מקום תרגול שהושאל באופן זמני לשימוש. הגוף יקר. כשאנחנו בריאים, אנחנו יכולים לנוע, ללמוד, לעבוד ולתרגל. אבל אם הנפש קשורה רק למבנה הגוף או למראה החיצוני, קל לשכוח את הדרך להשתמש נכון בגוף.
זה לא אומר שאנחנו צריכים להתייחס לגוף בחוסר זהירות. כמו שצוות צילום מטפל בציוד ובמיקומו בזהירות, גם אנחנו צריכים לשמור על הגוף בצורה בריאה ולנהל אותו בצורה מסודרת. אבל מה שחשוב הוא מה אנחנו עושים דרך הגוף הזה. לב העניין הוא להשתמש בגוף כבסיס לשלוט בנפש, להרחיב את החוכמה ולהעמיק את התרגול.
עבודה טובה לא נוצרת רק רקע טוב. הכנה, כיוון וכנות חייבים להיות נוכחים יחד. החיים שלנו זהים. לפי אילו מחשבות אנו מטפחים בכל יום, אילו מילים אנו מדברים ואיזה מוח אנו מלטשים תוך השאלת רקע הגוף, עבודת הנפש הופכת שונה.
היום, נסו לא לאהוב את הגוף ולא להיצמד אליו בצורה מוגזמת. דאגו לגוף כמקום תרגול יקר מושאל לזמן מה, ובדקו גם איזה סוג של עבודת הנפש אתם עושים איתו. כאשר גוף בריא ותרגול נכון נפגשים, החוכמה מעמיקה בהדרגה.
הגוף אינו רכוש נצחי אלא מקום תרגול שהושאל לזמן מה. לטפל בו היטב חשוב, אבל אם אנחנו נאחזים רק במראה החיצוני, אנחנו מפספסים את התרגול שאנחנו צריכים לעשות דרך הגוף. השתמשו בגוף זה כבסיס לשלוט בנפש, להרחיב את החוכמה וליצור עבודה טובה של הנפש.
