טוב שקט מאיר את הלב
לכל אחד יש רצון שיכירו אותו. אנחנו רוצים שהעבודה שלנו תקבל הכרה, אנחנו רוצים לשמוע שהתפקיד שלנו היה חשוב, ולפעמים אנחנו רוצים לומר שבלעדינו העבודה לא הייתה מתבצעת.
אבל מתרגל חייב להתאמן באי הצמדת הכשרון לשמו שלו. לעזור לזולת מבלי להיות מוכר, אין פירושו רק הסתרת מעשים טובים כצורה. זהו לימוד של מתן עזרה מבלי להצמיח את המחשבה, "עשיתי את זה."
כבוד והכרה מכבידים על הלב ככל שאנו אוחזים בהם חזק יותר. כאשר אנו מנסים לבנות זכויות תחת השם שלנו, השוואה ורגשות פגועים מגיעים בקלות. אבל כשאנחנו עוזרים עם המוח שזה בסדר גם אם אף אחד לא שם לב, המעשה הטוב הזה מפיץ ניחוח שקט ועמוק יותר.
בענייני עולם, יש מקרים שבהם יש להכריז או להסביר משהו. אבל תקשורת הכרחית שונה מתצוגה עצמית. אמור את מה שצריך להיאמר, בעוד לאט לאט משחררים בתוך הקובץ המצורף שאומר, "עשיתי את זה".
היום, נסה מעשה אחד קטן של עזרה שזה בסדר גם אם אף אחד לא מזהה אותה. באותו רגע, הלב נהיה קל יותר, והמעשה הטוב הופך למנורה שמאירה בשקט את הדרך.
תרגול הוא המוח שעושה מעשה טוב מבלי להעמיד את עצמו קדימה. כשאנחנו עוזרים בתחושה שזה בסדר גם אם אף אחד לא מזהה אותנו, הכשרון גדל בשקט ועמוק יותר, והלב שלנו נהיה קל יותר.
