הוראת האש שאינה מפלה
ההוראה של היום מתחילה בדימוי שעלה בראש בעת טיפול במדורת עצים בבית המקדש בבוקר חורפי. בעונה הקרה, כדי לחמם חדר, מניחים עצי הסקה בפנים ושומרים על האש. בין אם המדורה קטנה או גדולה, היא בוערת לפי הטבע שלה ונותנת חום.
הנזיר אמר שטבעה של האש טמון באי אפליה. אש אינה שוקלת יקר מול זול, טוב מול רע, יקר מול נפוץ. כל מה שעומד בשריפה בוער בהתאם לתנאיה, והאש מבצעת את תפקידה ללא הפליה.
ניתן לראות את תורתו של הבודהה באותו אופן. ההוראה אינה נפתחת רק לפי מעמד, ידע, עושר או תנאים. כל מי שמטפל בשכל ומתרגל יכול לקבל את מעלת ההוראה. נתיב ההתעוררות אינו דלת סגורה לכולם אלא מעטים מיוחדים.
ובכל זאת, בדיוק כפי שאתה חייב להיות ליד האש כדי להרגיש חום, ההוראה הופכת לחיה כאשר אנו פותחים את התודעה ומוציאים אותה לפועל בעצמנו. לפי הכלי של האדם, התרגול, ומידת הטיפוח של הנפש, חווה את מעלתו. זה פתוח באותה מידה, אבל קבלתו תלויה במוחו ובתרגול של כל אדם.
היום, הזכר בלב שאינו מחלק את עצמי ואחרים לפי תנאים. כל אחד יכול להתאמן, וכל אחד יכול לקבל את ההוראה החמה. נזכור את הנתיב השווה הזה, שנשמור היום על המוח ונחייה יום חם.
האש לא בוחרת את הדלק שלה; הוא נשרף לפי הטבע שלו ונותן חום. תורתו של הבודהה פתוחה גם היא לכולם, מבלי לבחור מעמד או תנאים. ובכל זאת כדי לקבל את החום הזה, עלינו להתקרב לעצמנו, לטפח את התודעה ולהוציא את ההוראה לפועל.
