המוח שבוחר באהבה על פני כבוד
כולם רוצים שיאהבו אותם, וכולם גם רוצים שיכבדו אותם. במיוחד כאשר אנו מאמינים שאנו צודקים, או כאשר אנו נמצאים בעמדת אחריות, יכולה לעלות המשאלה שהאדם האחר יזהה אותנו וילך אחרינו.
אבל כשהרצון לקבל כבוד הופך מוגזם, תחושה בלתי נראית של גבוה ונמוך יכולה להתעורר בקלות בזוגיות. כשהמוח שאומר, "הם צריכים להכיר בי, ללכת אחרי המילים שלי ולהרים אותי" מתחזק, האהבה לא יכולה לזרום באופן טבעי.
אהבה היא מוח שמחבק. המוח הוא שמנסה להבין אפילו את החסרונות וההבדלים של אדם אחר, במקום לנסות להתאים אותם לרצוננו שלנו. לעומת זאת, אם אנו מבקשים יתר על המידה רק כבוד, מופיעה תחושת ריחוק בינינו לבין האדם האחר, והקשר עשוי לנוע יותר לכיוון היררכיה מאשר חום.
כמובן שאהבה לבדה לא תמיד מספיקה. אם אהבה זורמת להיקשרות, היא מנסה להחזיק את האדם האחר. אם כבוד זורם להיקשרות, זה עלול להפוך את האדם האחר לאליל או ליצור ריחוק. מסיבה זו, חוכמה וחמלה חייבות להיות נוכחות תמיד יחד במערכות יחסים.
כשיש חוכמה, אהבה לא הופכת להיקשרות. כשיש חמלה, כבוד לא הופך למרחק קר. כאשר חוכמה וחמלה נמצאים יחד, האהבה הופכת חמה וישרה כאחד, והכבוד הופך עמוק ונוח כאחד.
מה שחשוב במערכות יחסים הוא לא לגרום לאדם האחר לפעול לפי רצוננו. המוח הוא שמבין ודואג אחד לשני, נע יחד לכיוון טוב יותר.
היום, הלוואי ונוציא את המוח לאהבה ולהבין לפני המוח שרוצה לכבד אותו, ושנזכה לטפח מערכות יחסים חמות עם חוכמה וחמלה.
אנשים רוצים שיאהבו אותם וגם רוצים שיכבדו אותם. אבל כאשר הרצון לכבד הופך מוגזם, ריחוק והיררכיה יכולים להתעורר בקלות במערכות יחסים. אהבה זקוקה לחוכמה כדי שהיא לא תהפוך להיקשרות, וכבוד צריך חמלה כדי שלא תהפוך קרה. היום, מי יתן ונחיה עם מוח שאוהב ומבין לפני שנפנה לטיפול מיוחד.
