החוכמה שנשמעה חייבת להיות מאושרת באמצעות ניסיון ישיר
יש שלבים של חוכמה. ישנה חוכמה מקריאת ספרים, האזנה לשיחות דהרמה ושמיעת הסברים רבים. זה יכול להפוך לאמצעי מיומן שפותח את הדרך, אבל זה עדיין שלב שנשען על שפה ומושגים.
לאחר מכן, יש צורך בתרגול וניסיון בפועל. לא משנה כמה אנחנו שומעים הסברים על אוכל, אנחנו לא יכולים לדעת את טעמו אלא אם כן נאכל אותו בעצמנו. באותו אופן, נוכל לאשר את עומק ההוראה רק כאשר אנו מיישמים אותה בפועל על הנפש.
הכוח שמשחרר אותנו מהסבל אינו מושלם על ידי הבנה בראש בלבד. כשהמוח מתערער, עלינו להתבונן בנשימה. כאשר מתעורר כעס, עלינו להאט את התגובה שלנו. כאשר הרצון מופיע, עלינו להתבונן ישירות בתנועתו. בחוויה זו, החוכמה הופכת לכוח חי.
ידע שנרכש באמצעים מיומנים הוא יקר. אבל אסור לנו להישאר ברמת האמצעים המיומנים. כאשר אנו בודקים את מה שלמדנו בחיים ומתאמנים באמצעות תרגול ממשי, החוכמה מובילה לחופש.
היום, יישם הוראה אחת ששמעת על מצב אמיתי. תרגול שלא עוצר בידיעת ההסבר, אלא טועם אותו ישירות, הופך לדרך שמקלה על הסבל.
חכמה שנשמעה ונלמדת היא ההתחלה. כשם שאיננו יכולים לדעת טעם באמצעות הסבר בלבד, התורות הופכות לכוח המשחרר אותנו מסבל רק כאשר אנו מאשרים אותם באמצעות תרגול והתנסות בפועל.
