אנו זקוקים לחוכמה שאינה שוכנת בקיום או באי קיום
אם אנו נאחזים בקיום, יש קריסה; אם נאחז רק באי-קיום, נוכל ליפול לחוסר התוחלת שאומר שאין מה לשבור. מוח שמתעכב על קיום או אי קיום יכול להפוך לקיצוניות.
כאשר אנו מתייחסים למשהו כקיים, נוצרת התקשרות אליו כשלי, וכאשר הוא משתנה, בעקבותיו אובדן ותסכול. לעומת זאת, אם אנו מתייחסים לכל דבר רק כאל כלום, אפילו פעולת האחריות והחמלה יכולה להיחלש.
חוכמה שיודעת באמת לא נשארת בחישוב הקיום והאי-קיום. אנו זקוקים לחוכמה ללא הבחנה שרואה תופעות מבלי להיאחז בהן, ויודעת ריקנות מבלי ליפול לניהיליזם.
היום, אל תתערער ממחשבות משני הצדדים, קיום או אי קיום. ממקום הטבע המקורי, תסתכלו על תופעות בחוכמה.
כאשר אנו מתייחסים למשהו כקיים, נוצרת התקשרות אליו כשלי, וכאשר הוא משתנה, בעקבותיו אובדן ותסכול. לעומת זאת, אם אנו מתייחסים לכל דבר רק כאל כלום, אפילו פעולת האחריות והחמלה יכולה להיחלש. חוכמה שיודעת באמת לא נשארת בחישוב הקיום והאי-קיום. אנו זקוקים לחוכמה ללא הבחנה שרואה תופעות מבלי להיאחז בהן, ויודעת ריקנות מבלי ליפול לניהיליזם.
