לסמוך על בודהה-טבע שבתוכי
לפעמים אנחנו רואים את עצמנו כקטנים. אנחנו חושבים, "חסר לי", "אני לא משהו מיוחד" או "אני לא אדם גדול", ולפעמים אנו רואים בהורדת עצמנו בדרך זו כענווה.
אבל בהוראה הבודהיסטית, אומרים שלכל היצורים יש טבע בודהה, הזרע של הפיכתו לבודהה. בתוכנו יש טבע ברור ושלם במקור, והראייה והאמון בו הופכים ישירות לנקודת התחלה חשובה של תרגול.
אמון זה שונה מיהירות. זה לא המוח שאומר, "אני טוב יותר מאחרים". זה ביטחון עמוק שאומר: "גם בתוכי יש זרע של בודהה." הכוח הוא שמונע מאיתנו להתייחס לעצמנו כחסרי ערך, עוזר לנו להעריך את חיינו בצורה עמוקה יותר, ומנחה אותנו לטפח את המילים והמעשים שלנו בזהירות רבה יותר.
אם אנחנו חושבים שהבודהא נוכח בתוכנו, אז מילה אחת, מחשבה אחת ופעולה אחת מתחילות להשתנות. אנו מצמצמים מעשים מבישים, נמנעים מדברים שיגררו ביקורת מאחרים, וגם כשעולות חמדנות וכעס, אנו מנסים להחזיר את המוח לאחור.
כמובן, טבע בודהה לא אומר שההרגלים והייסורים נעלמים כולם בן לילה. אנחנו עדיין יכולים לעשות טעויות, לכעוס ולהזדעזע מתאוות בצע. אבל האמון שיש זרע של הפיכתו לבודהה בתוכנו הופך לכוח לעמוד בכל פעם מחדש.
היום, אל לנו להתייחס לעצמנו כחסרי ערך, אלא לסמוך על הטבע הצלול שבתוכנו, ולבלות את היום בטיפוח הדרגתי של עצמנו בצורה ישרה באמצעות מחשבות, מילים ומעשים שאינם בושה.
ענווה אינה מתייחסת לעצמך כחסר ערך. בתוך כולם יש טבע בודהה, הזרע של הפיכתו לבודהה. כאשר האמון הזה קיים, המילים והמעשים נעשים זהירים יותר, והחיים נעים לכיוון זקוף יותר. היום, שנסמוך על הטבע הצלול שבתוכנו ונטפח את עצמנו בזהירות.
