ידיעה טהורה אינה זקוקה להוספת העצמי
בניית נוף על נוף פירושו להוסיף את המחשבות והשיפוטים שלנו שוב על גבי מודעות טהורה. מספיק שיהיה רק המקום שפשוט יודע, אבל כשהמוח שאומר 'ידעתי' מתחבר, מתחילה אפליה.
הר הוא הר, והים הוא הים. במקום שיודע דברים בדיוק כפי שהם, אין הגזמה, החזקה או השוואה. כשם שמראה נקייה משקפת אובייקט, גם הנפש חייבת להיות מסוגלת לשקף דברים כפי שהם.
ברגע שהמוח שנקרא 'אני' נצמד, מתעוררת ההשוואה: 'אני יודע, אז למה אתה לא יודע?' ואז הלייקים והדיסלייקים ממשיכים. לכן על מתרגל לתרגל השארת מודעות כמודעות.
גם היום, אל תציירו את העצמי על המוח. אני מקווה שאתה מסתכל על העולם בידיעה פשוטה וברורה.
הר הוא הר, והים הוא הים. במקום שיודע דברים בדיוק כפי שהם, אין הגזמה, החזקה או השוואה. הרגע שבו התודעה הנקראת 'אני' נצמדת, עוקבים השוואה ואהבת או לא אוהב, כך מתרגל משאיר את המודעות כמודעות.
