המוח שאומר 'אני יודע' הופך לתחילתה של בורות
מודעות חשובה בפועל. אבל כשאנחנו בונים את המחשבה 'אני יודע' או 'התעוררתי' על גבי מודעות, מתעוררת ראייה עצמית באותו הרגע, ומתחילה בורות.
מודעות טהורה פשוט יודעת. כשאנו מוסיפים אליו את העצמי, באים אחריו אפליה והשוואה, היקשרות והיצמדות. לכן ההוראה לא לבנות השקפה נוספת על הבנה נכונה היא כה עמוקה.
הוואדו הוא גם אמצעי מיומן להסתכלות עד הסוף אל התודעה הנקראת 'אני', כך שמודעות מקורית עשויה להתגלות במקום שבו אפילו הוואדו נעלם. הנקודה היא לא להעלות את המוח היודע, אלא לתת רק לדעת להישאר ברורה.
גם היום אני מקווה שלא תציבו את המחשבה 'אני יודע' קודם, אלא תסתכלו לתוך המוח במודעות שקטה ומאירה.
מודעות טהורה פשוט יודעת. כשאנו מוסיפים אליו את העצמי, באים אחריו אפליה והשוואה, היקשרות והיצמדות. הוואדו הוא אמצעי מיומן להסתכלות עד הסוף אל התודעה הנקראת 'אני', כך שמודעות מקורית עשויה להתגלות היכן שאפילו הוואדו נעלם.
