חמלה שזורחת ללא אפליה
ההוראה של היום מתחילה בקטע שבו הבודהה מסביר את היכולות הרוחניות של המתרגלים באמצעות השוואה. יש אנשים שמפנים את דעתם ברגע שהם שומעים אפילו צליל קטן. חלקם צריכים גירוי קצת יותר קרוב לפני שהם זזים. חלקם מוצאים את הכיוון שלהם רק כאשר יש התעוררות ברורה. גם במוחו של מתרגל יש מהירויות ועומקים שונים כמו זה.
עם זאת, החמלה של הבודהה אינה מפצלת או דוחקת אף אחד בגלל ההבדלים הללו. בין אם היכולת של האדם גבוהה, בינונית או נמוכה, ההוראה והחמלה מגיעות לכולם באופן שווה, בדיוק כפי שהשמש זורחת על כל מקום. מהירות ההבנה עשויה להיות שונה, אך החמלה שניתן לקבל אינה מופלת.
אפילו במקום שבו אנו שומעים דיבור של דהרמה, אדם אחד עשוי להתעורר מיד, אחר עשוי להבין לאט, ואחר עלול לא להבין במשך זמן מה. אבל ההבדל הזה אינו סימן שיש להשליכו; זה המצב שממנו נוכל להתחיל שוב במקום בו אנו נמצאים כעת. יותר חשוב מהשוואה מרגש בכנות לפי מה ששמעתי עכשיו.
תרגול אינו מלאכת השיפוט של יכולתו של אדם אחר. זו העבודה של לא לתת לדיבור הדהרמה שהגיע אלי פשוט לחלוף, ולעשות אפילו צעד אחד נכון מהמקום שלי. אם אנו זזים מבלי לאבד רגע קטן של מודעות, אפילו אדם איטי יכול לעמוד על השביל בהתמדה.
היום, במקום להסתכל על מי מהיר ומי איטי, בדקו באיזו כנות המוח שלכם זז לאחר ששמעתם את דברי הדהרמה. מכיוון שחמלה ללא אפליה כבר זורחת, קבלו את האור הזה ולכו בדרך התרגול בכל הכוח.
למתרגלים יש יכולות רוחניות שונות, אבל החמלה של הבודהה זורחת באופן שווה על כולם. חלקם מבינים מהר וחלקם נעים לאט, אך מה שחשוב הוא לא השוואה אלא הלב שמתאמן בבת אחת לפי מה שהוא שמע.
