גם אם הוא לא גמור, אני לא אוותר ואגלוף אותו יפה.
יוגי חולם על הארה מלאה. אני לומד מתוך רצון רציני לממש את דרכם של בודהה ומורי עבר.
עם זאת, הרצינות הזו יכולה לפעמים להפוך לחוסר סבלנות. האשליה של הטענה "אני מואר" או "אני צעד אחד קדימה" למרות שעדיין לא הושגה הארה מלאה מתרחשת גם בעולם התרגול. אם מדברים על החוק אבל מדגישים הארה ללא רכישה ממשית, הלימוד יכול שוב לזרום בדרך של השוואה ויהירות.
השיר "החיים לא גמורים" יכול להיחשב גם כמטאפורה לתרגול רוחני. כולם חיים במצב לא גמור. גם בתור מתרגל יש חלקים שעדיין לא זכו לעידון, חלקים שאתה לא מכיר וחלקים שאתה נופל. עם זאת, העובדה שזה לא גמור היא לא סיבה לוותר, אלא סיבה להמשיך להתקדם בכנות.
אנשים לא גמורים חייבים להישען אחד על השני ולסמוך עליהם. דובן הוא לא אסופה של אנשים מושלמים, אלא קשר של אנשים שעדיין חסרים אבל לא רוצים לפספס את הדרך ביחד. הקשר בין לבבות בודדים שנשענים זה על זה, חולקים כוחות כמו הדלקת מדורה, והמשך תרגול הופך לחוזק הלימוד.
אל תתאכזב רק בגלל שזה עדיין לא נגמר. כל שעליכם לעשות הוא לזהות את החסרונות שלכם, אך אל תוותרו, ולחרוט כל צעד שתעשו היום. למרות שההשלמה נראית רחוקה, הכנות של היום לא נעלמת. אפילו בדרך לא גמורה, התרגול יכול להמשיך יפה.
למרות שאנו מתרגלים עם חלום ההארה השלמה, אין צורך להתאכזב אם הוא עדיין לא הושלם. כאשר אתם מכירים בחסרונות שלכם, נשענים אחד על השני ועושים כל צעד ביום בכנות, התרגול שלכם ממשיך להעמיק.
