התבוננו בחוכמה בזרימת הנפש
הקרקע העמוקה ביותר של הנפש היא עדינה מאוד, ולכן לא קל לדעת. הזרם העמוק הזה ממשיך בלי הפסקה, כמו מפל מים, נושא חיים וקרמה קדימה. אולם איננו יכולים לתפוס אותו כחומר קבוע, ואיננו יכולים גם לנתק אותו באמירה שהוא אינו קיים כלל.
מסיבה זו, הבודהה לא הסביר את העיקרון העמוק הזה ברישול או במסקנות קבועות לאף אחד. אם זה לא מובן, ההתקשרות ל"אני" יכולה להתחזק; בכיוון ההפוך, אפשר ליפול למחשבות על ריקנות כמו ניהיליזם וניתוק.
בסופו של דבר, מה שחשוב הוא לא להגיע למסקנה דרך מושגים, אלא להתאמן תוך התבוננות מושכלת בזרימת התודעה ובפעולת הקארמה המתעוררות ברגע זה ממש.
מפל תמיד נראה כמו אותו מפל, אבל למען האמת אותם מים לא נשארים שם אפילו לרגע. גם המוח שלנו הוא כזה. נראה שזה ממשיך, ובכל זאת בכל רגע זה משתנה וזורם הלאה. כאשר אנו רואים את העיקרון הזה בצדק, ההיקשרות פוחתת, והמוח נעשה קצת יותר חופשי.
היום, אל לנו פשוט להאמין או לדחות את המחשבות והרגשות המתעוררים בתוכנו, אלא להתבונן בהם בשקט ולהנחות אותם בצורה נכונה.
הקרקע העמוקה של הנפש עדינה מאוד ולא קלה לדעת. הזרם שלו ממשיך כמו מפל, אך לא ניתן לתפוס אותו כ"אני קבוע", וגם לא ניתן לנתק אותו כשום דבר. תרגול הוא לא למהר להסיק מסקנות, אלא בהתבוננות נבונה בתודעה שמתעוררת מרגע לרגע. היום, שנבחר במודעות על פני התקשרות, ובשקט על פני אפליה.
