אל תשחרר את הדרך לפני ההתעוררות
יש מקרים שבהם הלימוד לא נפתח היטב, או שעדיין לא הגשמנו את הדרך. בזמנים כאלה, הדבר שצריך להיזהר ממנו הוא המוח שמאמין שהוא כבר יודע מתי הוא עדיין לא יודע נכון.
אם לא התעוררנו נכון, קל לתפוס את השקר כאמת. כמו להתעקש שצבי הוא סוס, או לטעון שצל הוא אמיתי, אנו עשויים לבוא להתייחס למחלה כאל הדהרמה. זה מסוכן מאוד הן בפועל והן בחיים.
במיוחד כאשר המוח מתחזק עם מחשבות כמו 'אני יודע', 'התעוררתי' או 'עכשיו גם לי יש מה לחשוף', לימוד יכול בקלות לעלות שולל. המוח שרוצה להעמיד את האני קדימה מכסה אמת וטעויות סיפוק קצר לאושר.
לכן, עד להתעוררות מוחלטת, אסור לנו להרפות מהדרך אפילו לרגע. אנו זקוקים למוח שרואה באי-ידיעה כאי-ידיעה, בודק מה מעונן כמעונן, וחוקר בענווה שוב.
היום, כשהודאות עולה בראש ובראשונה, עצרו פעם אחת. בדוק אם מה שאתה מחזיק הוא אמת, או סימן שנעשה על ידי רצון. אושר אמיתי אינו נובע מהחזקת שקר; זה מתקרב דרך לימוד ישר שזוכר את הדרך אל הסוף.
לפני ההתעוררות, קל לקחת את השקר כאמת. ככל שהמוח מעמיד את עצמו קדימה ואומר שהוא יודע, כך השביל יכול להיעדר יותר. ראה אי ידיעה כאי ידיעה, בדוק מה מעונן מעונן, ואל תשחרר את הדרך אפילו לרגע עד התעוררות מוחלטת.