הרימו את הצעיף וראו את החוכמה המקורית
בהוראה של היום, מי שהתעורר מביט בכל היצורים ורואה כדבר נוגע ללב ומופלא שלכל אחד יש את היכולת לחשוף חוכמה, אך אולי לא יזהה אותה. ההוראה מבטאת אפוא את הנחישות להראות את דרכם של חכמים ולעזור ליצורים להשתחרר מהזיה והיקשרות. במקום להציג נוסח הכתוב, שהתמלול האוטומטי הותיר לא ודאי כציטוט מדויק, נשקול את המשמעות המרכזית שלו בשפת הנוהג כיום.
כאן, בורות אין פירושה רק בעל ידע מועט או חוסר אינטליגנציה. פירוש הדבר הוא ערפול הנפש שתופס את השינויים כאילו היה קבוע, מתייחס לחלק אחד כמכלול, ומקשיח את הרגשות והמחשבות שלנו לעובדות עצמן. אנו רואים בקלות רק את מה שאנו רוצים לראות וחוזרים על שיפוטים מוכרים מבלי לשים לב שהם הפכו לצעיף.
אשליה מגדילה מחשבה שעדיין לא אושרה עד שהיא נראית כמו המציאות. ההיקשרות גורמת לנו לאחוז במחשבה, בתחושה או בעמדה הזו כ"שלי". אז קשה לראות את הנסיבות של הזולת, את התנאים הרבים שעיצבו את המצב, או דרך אחרת שעדיין פתוחה בפנינו. החוכמה המקורית לא נעלמה; רבדים שנוספו על ידי המוח מטשטשים את הראייה שלנו.
הרמת הצעיף אין פירושה מחיקת מחשבות בכוח או שנאת הרגשות שלנו. התחילו בשאלה: "מה בעצם אישרתי, ומה הוספתי כפירוש?" כאשר מתעוררים תשוקה, כעס או פחד, אל תדחו אותם כאילו היו חטא. ראו בהם מצבי תודעה שנוצרו מתוך תנאים. ככל שאנו רואים זאת בצורה ברורה יותר, כך יש לנו יותר מקום לא להיסחף בבת אחת.
להגיד שמתעורר מלמד את הדרך לא אומר שמישהו מניח בנו חוכמה גמורה מבחוץ. על ידי טיפוח דיבור ופעולה נכונים, הרגעת התודעה ותרגול באופן שמאיר את הסיבות וההשלכות, אנו מגיעים לראות את מה שלא יכולנו לראות קודם לכן. מורה מצביע על הדרך, אך ההליכה בה צעד אחר צעד ואימותה הן באחריותו של כל אדם.
ההוראה שלכל היצורים יש אפשרות להתעורר גם מבקשת מאיתנו לא לזלזל באף אחד. אל תגדירו את עצמכם באמירה, "אני פשוט מישהו שלא יכול לעשות את זה." אל תקשו את השקפתכם על אדם אחר באמירה, "האדם הזה לעולם לא ישתנה." אמון באפשרות אינו שאננות או עליונות. היא צריכה להוביל לחמלה שמכבדת גם את עצמנו וגם את אחרים ותומכת בשינוי בריא.
גם אין לקחת את המילים "חכמה מקורית" כהכרזה שכבר התעוררנו לגמרי. כשם שמראה מאובקת אינה מנקה את עצמה, יש לבחון שוב ושוב אשליה והיקשרות חוזרות. זו גם הסיבה שאנו מאזינים לאותה הוראה יותר מפעם אחת. כאשר אנו מאשרים מחדש את ההבנה של אתמול במילים ובמעשים של היום, הידע מעמיק הלכה למעשה.
חפשו דבר אחד שמסתיר את דעתך היום. זה עשוי להיות שיפוט שהחזקתם בו זמן רב, משאלה להכרה או פחד שקשה לשחרר. במקום לנסות לחסל אותו בבת אחת, הפרידו עובדה מפרשנות, הקשיבו לאדם אחר פעם נוספת, ובחרו בפעולה חמלה אחת הזמינה כעת. במקום בו משתחרר רובד אחד, החוכמה מתגלה ככיוון לחיים.
לכל היצורים יש את היכולת לחשוף חוכמה מתעוררת, אך בורות, אשליה והיקשרות עשויים למנוע מאיתנו לראות זאת. לסמוך על חוכמה מקורית אין פירושו לעצור כאילו הכל כבר הושלם. התרגול הוא לראות מה מסתיר את התודעה כעת, לשחרר אותו שכבה אחר שכבה, ולשאת חוכמה לפעולה מלאת חמלה.
