המוח שרואה מתעורר והולך
ההוראה של היום מתחילה מזרימת החיים שבה השנה משתנה, היום משתנה וכל רגע עובר. כשאנו חיים יום יום, אנו מנסים לבחון את המוח, להתבונן בו ולהבחין בו. מה שחשוב בפועל הוא להישאר ער ולראות איך המוח מתעורר בכל רגע.
הנזיר אמר שלראות את מופעי הנפש מתעוררים ונעלמים מרגע לרגע הוא לב התרגול. מחשבות, רגשות, אפליה, רצונות ותגובות רבות אינם דברים קבועים. כשהם עומדים בתנאים, הם קמים לזמן קצר ואז הולכים לעולמם. אבל במקום לראות אותם בדיוק כפי שהם, אנחנו מנסים לדכא אותם, להחזיק אותם או לסבול אותם.
כשהמוח ממשיך לדכא ולהחזיק מעמד, גם הסבל חוזר על עצמו. ככל שאנו חושבים שעלינו להסיר את תופעות הנפש, כך מופיע סוג אחר של קושי. אבל כשאנו רואים כראוי שמדובר בתופעות שעולות וחולפות, יש פחות צורך להילחם איתן או להחזיק בהן.
לשים לב אין פירושו להזניח. זה אומר לראות בבירור את המחשבות והרגשות שעלו עכשיו, מבלי להיגרר על ידם או לדחוק אותם בכוח החוצה. כשם שהנשימה הלבנה מופיעה לרגע באוויר החורף ונעלמת, אנו יכולים לראות את תנועות הנפש עולות וחולפות.
היום, כשתגובה כלשהי עולה בראש, עצרו לרגע. במקום למהר לדכא אותו, לסבול אותו או להחזיק בו, שימו לב שהוא קם עכשיו וכבר הולך לעולמו. הערות הזו היא הדרך לא לייסר את הנפש.
מחשבות ורגשות שעולים בנפש אינם חומרים קבועים, אלא תופעות שעולות וחולפות מרגע לרגע. אם אנו נאבקים לדכא אותם או לסבול אותם, הסבל חוזר על עצמו. כאשר אנו מבחינים בבירור במה שהתעורר כעת ורואים את זרימת ההתעוררות והחולפת, הנפש סובלת פחות.
