אנחנו חייבים לשחרר אפילו מהמחשבה שהתעוררנו
בעשר תמונות רעיית השוורים, הסצנה שבה גם האדם וגם השור נעלמים מראה את המשמעות העמוקה של הריקנות. ריקנות לא אומרת ששום דבר לא קיים. זה אומר שכל הדברים נוכחים בדיוק כפי שהם, ובכל זאת אין חומר קבוע שנקרא "אני" או "שלי" שניתן לתפוס שם.
ככל שהתרגול מעמיק, אנו רואים שלא התודעה המאולפת וגם העצמי המאלף אותו לא מקובעים. אז גם את המחשבות "זהו המוח שלי", "תפסתי אותו" ו"התעוררתי" יש לשחרר.
במסורת הסון יש פתגם שאומר: אם אתה פוגש את הבודהה, שחרר אפילו את הבודהה. זה לא אומר להכחיש את הבודהה. זה אומר לנטוש אפילו את ההתקשרות האחרונה שנוצרת סביב שם ההתעוררות. כשהמחשבה "התעוררתי" מתחזקת, גם זה הופך להיקשרות עצמית.
ריקנות היא לא ניהיליזם. זה המקום לחיות באופן טבעי כפי שהם, מבלי להיות כבול בחיבה והיקשרות. כשרעבים, אוכלים; כאשר ישנוני, לישון. בתוך זה, שום מוח של "הרווחתי משהו" לא נדבק.
היום, אל תתייחס לריק כאין, ואל תישאר אפילו במחשבה על התעוררות. שיהיה זה יום של שחרור מההיקשרות בתוך החיים כפי שהם.
ריקנות אינה אומרת ששום דבר לא קיים; זה אומר שאין אני או שלי שניתן לתפוס. אפילו המחשבה "התעוררתי" יכולה להפוך להיקשרות, ולכן יש לבחון גם את המוח. היום, מי יתן ותחיה באופן טבעי בלי שכל שהרווחת משהו.
