תסתכל על המוח שלך לפני התנאים החיצוניים
בזמן שאנחנו חיים, אנחנו ממשיכים להסתכל החוצה. אנו רואים את מצבם של אחרים, את השינויים בעולם ואת התנאים לנגד עינינו, ומוחנו מתערער בקלות כך וכך. אבל אם אנחנו רק רודפים אחרי מה שבחוץ, אנחנו מפספסים את הדבר החשוב ביותר: המוח שלנו.
ההוראה אומרת, "אם אתה רואה את הדהרמה מחוץ למוח, אתה מסתובב דרך לידה ומוות; כאשר אתה מתעורר למוח האחד, לידה ומוות מנותקים לנצח." זה לא אומר שאנחנו צריכים לסרב לראות את העולם. זה אומר שעלינו לצאת מחיים שנגררים על ידי תנאים חיצוניים, מאבחנים ונצמדים, ותחילה לראות בבירור כיצד המוח שלנו זז.
גם בזמן החיים באותו עולם, הסבל עשוי לגדול או החוכמה עשויה לגדול בהתאם לנפש שבה אנו רואים. דברים מחוצה לנו בהחלט קורים, אבל להיות קשור אליהם ולהתהפך על ידם זה גם פעולת המוח שלנו. אז התרגול מתחיל לא בשינוי העולם תחילה, אלא בהתבוננות ועמידה בנפשנו שלנו.
כאשר אנו רואים את המוח שלנו בבירור, האפליה מתדלדלת בהדרגה, והחיבה וההיקשרות מאבדות את כוחן. רק כך נוכל לחיות בעולם עם מוח חופשי יותר, מבלי להיגרר על ידי תנאים חיצוניים.
היום, שלא נמסור את דעתנו רק לאירועים חיצוניים. מי יתן קודם כל נשמור על המוח שלנו, ונחייה את היום מתוך מודעות ברורה ולא אפליה.
כאשר אנו מעמידים את התודעה רק בתנאים חיצוניים, אנו מזדעזעים בקלות ונופלים לאפליה. אבל כאשר אנו רואים את המוח שלנו בבירור, ההיקשרות פוחתת והחיים הופכים קלים יותר. היום, אולי נסתכל קודם כל על המוח שלנו, לפני שנסתכל החוצה.
