הנח למחשבת ההבחנה והתבונן בלב
כשאתה פוגש אירוע כואב, אתה רוצה לדחוק אותו הצידה. כשאתה פוגש אירוע נעים, אתה רוצה להיאחז בו זמן רב. לימוד היום מזמין אותך להתבונן במחשבת ההבחנה שעולה ברגע הזה. הבט לאחור וראה כיצד הלב, שממהר לקבוע שמאורע חיצוני הוא טוב או רע, מגדיל את הדאגה.
כשתודעת ההכרה (סיקשים, 識心) שוקטת ואף מחשבה אחת אינה עולה, מצב זה נקרא התעוררות נכונה, הארה שלמה ועליונה. האין-לב שמדובר בו כאן אינו מצב של אי-הרגשה, וגם לא יחס של הפניית עורף לכאבו של אדם אחר. הוא מציין לב שפוגש את מושא התודעה בלי לאחוז בו באמצעות קביעה של נכון ושגוי.
כשאתה פוגש כאב, קל לחשוב: 'למה זה קורה דווקא לי?' כשאתה פוגש הנאה, קל לחשוב: 'כך זה צריך להישאר'. אולם לתופעות אין מהות קבועה, וגם ה'אני' שאוחז בתוכן אינו קבוע בנפרד. לכן אי אפשר לחפון שום חוויה לנצח כשלך.
הביטוי 'להרפות מהלב' מובן בקלות כצו לסלק מחשבות בכוח. אבל היום שים לב תחילה לרגע שבו עולה מחשבת ההבחנה. התבונן כיצד הלב נע אחרי שנדבק אליו שיפוט של חיבה או דחייה, ועצור לרגע כדי לראות אם אתה חייב ללכת מיד אחרי השיפוט הזה.
כשהופכים לאין-לב, חודרים אל המקור הראשוני ומבינים את התנאים של התופעות. הנזיר סונגצ'ול סונים הדגיש את דעיכת המחשבות האשלייתיות ואת הנירוונה. הדברים מצביעים על כיוון של תרגול עמוק, ולא על תכסיס להחלפה קלה של מצב הרוח ליום אחד. התרגול הקטן של היום הוא צעד אחד בדרך לזכור את הלימוד הזה בחיי היום-יום.
מה שלא יקרה, ייצב תחילה את נשימתך והתבונן בשם שנדבק אל הלב. שים לב גם לכאב וגם להנאה, אך אל תמהר להקשיח אותם כשלך או לדחות אותם.
לימוד היום מדבר על אין-לב ועל התעוררות, שבהם שקטה מחשבת ההבחנה של תודעת ההכרה. התבונן בלב שדוחה דברים כואבים או מנסה להיאחז בדברים נעימים. בחיי היום-יום, התחל בכך שתעצור לרגע ותשים לב כשעולה שיפוט של חיבה או דחייה.
- כשאתה פוגש דבר כואב, הלב נע ראשון.
- שים לב למחשבה של חיבה ושל דחייה.
- עצור, ואל תלך מיד אחרי השיפוט.
- פגוש את מה שמגיע, בלי להיקשר ללב.
- הנח למחשבת ההבחנה והתבונן בלב כפי שהוא עכשיו.